בבזילדון שבאסקס, ב-1980, הוקמה להקה אלקטרונית אנגלית בשם דפש מוד (Depeche Mode). היא אחת הלהקות המצליחות ביותר שצמחו מהגל החדש והנאו-רומנטי של ראשית שנות השמונים.
בהרכב המקורי היו דייב גהאן, מרטין גור, אנדי פלטשר ווינס קלארק. מאז מותו של פלטשר ב-2022 הלהקה מורכבת מגהאן ומגור.
דפש מוד הכניסה 54 שירים למצעד הסינגלים הבריטי. 17 מאלבומיה הגיעו לעשירייה הראשונה במצעד האלבומים בבריטניה. הלהקה מכרה יותר מ-100 מיליון תקליטים ברחבי העולם.
לאמן הזה אין כרגע הופעה פתוחה להזמנה באתר TikTik. טיקטיק (TikTik) מוכרת מאז 1997 כרטיסים להופעות ולמשחקים בחו"ל, בשירות בעברית.
את השם דפש מוד בחר דייב גהאן. השם נלקח ממגזין אופנה צרפתי. החל מההופעה ב-Bridge House ב-1980, הלהקה שינתה את שמה לדפש מוד.
מרטין גור הסביר שפירוש השם הוא “אופנה ממהרת” או “מברק אופנה”. התרגום המדויק יותר של שם המגזין הוא “חדשות אופנה” או “עדכון אופנה”.
השורשים של הלהקה מגיעים ל-1977. באותה שנה הקימו שני חברים מבית הספר, וינס קלארק ואנדי פלטשר, להקה בשם No Romance in China. קלארק שר וניגן בגיטרה, ופלטשר ניגן בבס.
ב-1980 הקימו קלארק ופלטשר להקה בשם Composition of Sound. מרטין גור הצטרף אליהם כנגן שלישי. דייב גהאן הצטרף מאוחר יותר באותה שנה, אחרי שקלארק שמע אותו שר את “Heroes” של דייוויד בואי בג'אם סשן מקומי.
בהופעה ב-Bridge House בקנינג טאון ניגש אל הלהקה דניאל מילר, מייסד חברת Mute Records. מילר רצה שהלהקה תקליט סינגל עבור הלייבל שלו.
וינס קלארק עזב את הלהקה בסוף 1981. את האלבום השני, A Broken Frame מ-1982, הקליטו שלושת החברים שנשארו, ומרטין גור היה כותב השירים הראשי.
קלארק היה כותב השירים העיקרי באלבום הבכורה Speak & Spell, שיצא ב-1981. הסינגל השלישי מהאלבום, Just Can't Get Enough, נכנס לעשירייה הראשונה במצעד הבריטי.
אחרי שעזב, הקים קלארק את יאזו (Yazoo) עם אליסון מויה. בהמשך הקים את Erasure.
אחרי צאת A Broken Frame הצטרף ללהקה אלן ויילדר. הוא החליף את קלארק בנגינה על סינתיסייזר.
Songs of Faith and Devotion מ-1993 היה שיא הצלחתה של הלהקה. הוא הגיע למקום הראשון בבריטניה ובארצות הברית מיד עם צאתו. עם יציאת Violator ב-1990 הפכו חברי הלהקה לכוכבי על.
הפריצה לקהל הרחב בארצות הברית ובבריטניה הגיעה ב-1984, עם האלבום Some Great Reward. האלבומים Black Celebration מ-1986 ו-Music for the Masses מ-1987 קיבעו את מעמדה כאחת מלהקות האלטרנטיב הפופולריות של שנות השמונים. ב-1988 הגיעו להופעה שלה ברוז בול בפסדינה יותר מ-60,000 איש.
Violator הגיע למקום השביעי במצעד Billboard 200. האלבום קיבל תעודת פלטינה משולשת מה-RIAA. באלבום נמצא Enjoy the Silence, אחד הלהיטים הגדולים ביותר של הלהקה.
מאז מותו של אנדי פלטשר ב-2022, דייב גהאן ומרטין גור ממשיכים כצמד. Memento Mori, האלבום האחרון שלהם, יצא ב-2023.
בזמן ההקלטות וסיבוב ההופעות של Songs of Faith and Devotion היו בלהקה מאבקים פנימיים, ואלן ויילדר עזב ב-1995. גהאן, גור ופלטשר חזרו להיות שלישייה והוציאו את Ultra ב-1997.
בהרכב של שלושה הקליטו עוד חמישה אלבומים: Exciter (2001), Playing the Angel (2005), Sounds of the Universe (2009), Delta Machine (2013) ו-Spirit (2017).
דפש מוד צורפה להיכל התהילה של הרוקנרול (Rock and Roll Hall of Fame) ב-2020. ספר השיאים של גינס רשם אותה ב-2023 כאקט המוזיקלי עם הכי הרבה רמיקסים בעולם.
דייב גהאן ומרטין גור. השניים ממשיכים כצמד מאז מותו של אנדי פלטשר ב-2022.
השם נלקח ממגזין אופנה צרפתי. התרגום המדויק יותר שלו הוא “חדשות אופנה” או “עדכון אופנה”.
יותר מ-100 מיליון תקליטים ברחבי העולם.
Memento Mori, שיצא ב-2023.
ב-2020.
התקשרו עכשיו 073-2726000 או השאירו פרטים ונציג מטעמנו יחזור אליכם בהקדם
