משחקי איטליה — כרטיסים וחבילות

כרטיס למשחק של נבחרת איטליה הוא על שם, ובשער בודקים תעודה מזהה מול השם שעליו. זו לא מדיניות של ההתאחדות אלא חוק איטלקי: כבר ברכישה יש למסור תעודה מזהה לכל בעל כרטיס בנפרד, ובכניסה הסדרן מאמת שהשם על הכרטיס הוא האדם שעומד מולו — ומסרב להכניס גם כשיש אי-התאמה וגם כשאין תעודה כלל. אותו חוק מגביל מכירה של יותר מארבעה כרטיסים לאותו אדם. העברת כרטיס לאדם אחר אפשרית בדרך אחת בלבד — שינוי שם רשמי במערכת, ופעם אחת בלבד לכרטיס — ויש לו דדליין שנסגר יום ויותר לפני המשחק, לפני שהמכירה עצמה נסגרת. המכירה נפתחת בגלים: קודם לחברי מועדון האוהדים הרשמי, אחר כך לקהלים מוגדרים כמו מנויי המועדון שמארח באותו אצטדיון ומי שקנה למשחק הבית הקודם, ורק בסוף מכירה חופשית. כמה מהר זה נגמר: במשחק בית אחרון שנמדד, כל הסקטורים אזלו תוך שעה וחצי מרגע פתיחת המכירה החופשית. ושתי עובדות שסוגרות את הדלת האחורית. הראשונה: הנפקת כרטיסי מועדון האוהדים מושהית כרגע, וכרטיס שפג תוקפו אינו ניתן לחידוש — כלומר אי אפשר פשוט להצטרף היום כדי לזכות בקדימות. השנייה: ההתאחדות שומרת לעצמה את הזכות לפסול כרטיס ולמנוע כניסה, ומזהירה מפורשות שרכישה מחוץ לערוצים המורשים מגיעה לא פעם עם כרטיס מזויף או לא תקף, ושהיא אינה אחראית להונאה כזו. TikTik משיגה כרטיסים למשחקי הבית של נבחרת איטליה בלי חברות במועדון האוהדים.

לאצטדיון האולימפי ברומא מגיעים ברכבת התחתית קו A, ולדאל'ארה בבולוניה באוטובוס עירוני מהתחנה המרכזית. נתחיל ברומא, ועם אזהרה שחוסכת ערב שלם: אין תחנת מטרו צמודה לאצטדיון. יורדים בתחנת Ottaviano או בתחנת Flaminio וממשיכות משם ברגל או באוטובוס. חשוב מכך — קו החשמלית הוותיק שכל המדריכים שולחים אליו אינו פועל כחשמלית. רשת החשמליות של רומא נמצאת בעבודות מאז 3 באוגוסט 2026, הקו הזה מוחלף באוטובוסים, ולא פורסם תאריך סיום. עמודי המידע הסטטיים, כולל כאלה של גופים רשמיים, עדיין מציגים את מספר הקו כאילו כלום — ולכן לא נוקבים כאן במספר קו כלשהו, וכדאי לבדוק את מצב הרשת שוב בשבוע שלפני הנסיעה. תשע עשרה קווי אוטובוס משרתים את אזור פורו איטליקו, בין השאר מכיוון Ottaviano, מכיוון Lepanto ולכיוון Piazza Mancini ו-Piazzale Clodio. נקודה שמשחקת לטובתכם: המשחק ברומא הוא בערב יום שישי, ובימי שישי ושבת הרכבת התחתית פועלת עד סביבות אחת וחצי לפנות בוקר במקום עד אחת עשרה וחצי. בבולוניה התמונה פשוטה יותר. האצטדיון נמצא כשלושה קילומטרים ממרכז העיר וכשלושה וחצי מהתחנה המרכזית, והקווים העירוניים שמשרתים אותו במשחקים הם 14, 20 ו-21. גם כאן יש סייג שהמפעיל עצמו מנסח: בימי משחק הקווים מוסטים ממסלולם מטעמי סדר ציבורי, ומה שמובטח הוא הגעה לתחנה קרובה לאצטדיון — לא בהכרח מול השער. הגעה משדה התעופה של בולוניה: שאטל לתחנה המרכזית, ומשם אוטובוס. שימו לב שההודעה התפעולית הספציפית לכל אחד מהמשחקים מתפרסמת רק סמוך למועד.

בשני האצטדיונים אין חניית קהל צמודה, ובשניהם הפתרון הוא חניה מרוחקת ותחבורה ציבורית. באולימפיקו ברומא, ביום אירוע מוטל איסור עצירה וחניה על עשרות רחובות סביב פורו איטליקו — כולל הרחוב שבו יושב האצטדיון עצמו, הכיכר שלפניו והגשר שמוביל אליו. שני אזורי החניה שמוקצים לצופים הם Piazzale Clodio ומתחם Villaggio Olimpico, והם עוברים למשטר חניה שמורה למחזיקי כרטיס שעות רבות לפני המשחק. שווה לדעת שהיצע החניה באזור הצטמצם, כי אתרי הבנייה של קו המטרו החדש בתחנות Farnesina ו-Auditorium תפסו שטחי חניה. תעריף החניה בעיר, לפי מפעיל החניה: יורו אחד לשעה מחוץ לאזורי ההגבלה ויורו ועשרים אגורות בתוכם, ארבעה יורו לשמונה שעות רצופות; במקומות המסומנים בפסים לבנים החניה חינם עד שלוש שעות עם דיסקית. בבולוניה התמונה חדה עוד יותר: חניון האנטיסטדיו הצמוד לאצטדיון סגור לקהל וכניסה אליו רק עם תו מוסמך, ובתוך הטבעת שסביב האצטדיון אסורה כניסת רכב משעתיים לפני ועד תחילת המשחק, ושוב מסוף המשחק ועד שעתיים אחריו. איסורי החניה שם מגובים בגרירה בפועל, ומתחילים שלוש עד שש שעות לפני. הפתרון הרשמי היחיד לבאים ברכב הוא חניון החנה-וסע Tanari, שבו החניה חינם למי שממשיך משם באוטובוס השירות לאצטדיון. הערה חשובה: כך זה עובד בכל משחק בשני האצטדיונים, אבל הצווים התפעוליים המדויקים לעונה הזאת מתפרסמים בנפרד ולעיתים נכנסים לתוקף מאוחר, ומשחק נבחרת בין-לאומי הוא בדיוק המקרה שבו התוכנית מותאמת מחדש.

לרומא טסים ישירות מתל אביב, ולבולוניה מגיעים ברכבת מרומא — כי בתאריך המשחק בבולוניה אין טיסה ישירה. זו הנקודה שחשוב להבין לפני שקונים כרטיס טיסה. לרומא, נמל התעופה פיומיצ'ינו מקושר לתל אביב בטיסות ישירות יומיות ותכופות. משם למרכז העיר יש רכבת ייעודית ישירה בלי עצירות עד תחנת Roma Termini: שלושים ושתיים דקות, יציאה כל רבע שעה, מהשעה חמש ושלושים ושמונה בבוקר ועד אחת עשרה ועשרים ושבע בלילה, במחיר ארבעה עשר יורו. תחנת הרכבת נמצאת בתוך שטח שדה התעופה, ויש גם רכבות אזוריות לתחנות אחרות ברומא. לבולוניה, לעומת זאת, התמונה מפתיעה: לוח הטיסות המתוזמן של נמל התעופה של בולוניה לקיץ 2026 אמנם כולל קו ישיר לתל אביב, אבל הוא נעצר בסוף ספטמבר וחוזר רק באמצע אוקטובר — כלומר בדיוק בתאריך המשחק, 5 באוקטובר, אין אף טיסה ישירה מתוזמנת לשום כיוון. המסלול המעשי הוא לטוס לרומא ולהמשיך ברכבת מהירה: מ-Roma Termini לתחנת Bologna Centrale יש רכבות ישירות תכופות, בערך כל רבע שעה בשעות הבוקר, ומשך הנסיעה כשעתיים ועשר דקות עד שעתיים וחצי. אם בכל זאת מגיעים ישירות לשדה התעופה של בולוניה, המונורייל שמחבר אותו לתחנה המרכזית לוקח כשבע דקות, יוצא עד שמונה פעמים בשעה, פועל מחמש וארבעים בבוקר עד חצות, ועולה שנים עשר יורו ושמונים לכיוון אחד; אחרי חצות מחליף אותו קו אוטובוס, ואותו כרטיס תקף בו. משפטים אחרונים לתכנון: שני המשחקים מתחילים ברבע לתשע בערב, כך שבשני המקרים צריך לישון בעיר המארחת ולא לתכנן טיול-יום.

לא. ישראלים נכנסים למדינות אזור שנגן בלי ויזה לשהייה של עד 90 יום בכל תקופה של 180 יום, וכל שנדרש הוא דרכון בתוקף. שווה לדעת מה מתקרב: האיחוד האירופי משיק את מערכת ההיתרים ETIAS ברבעון האחרון של 2026. מרגע שתיכנס לתוקף יידרש היתר מקוון מראש, בעלות של 7 יורו, שתקף לשלוש שנים או עד לפקיעת תוקף הדרכון — המוקדם מביניהם. נכון להיום המערכת אינה פעילה ולא נדרשת מכם שום פעולה. אזהרה חשובה: האיחוד האירופי מתריע שקיימים אתרים רבים המתחזים לאתר הרשמי, משתמשים בלוגו האירופי וגובים תשלום מנופח או גונבים פרטי דרכון וכרטיס אשראי. יש אתר רשמי אחד בלבד — europa.eu/etias — וכל כתובת שאינה בדומיין europa.eu אינה רשמית.

באולימפיקו הקורבות הן יציעי האווירה והטריבונות הארוכות הן היציעים השקטים. האצטדיון בנוי משתי טריבונות ארוכות — מונטה מאריו במערב וטוורה במזרח — שתי קורבות מאחורי השערים, וארבע פינות שנקראות דיסטינטי. הטריבונות הן היקרות והשקטות, והסקטורים המרכזיים בהן שמורים לאורחים רשמיים ולאישים; מי שרוצה לראות טוב ובנוח יושב שם. הקורבות הן ההפך הגמור: שם יושבות קבוצות האוהדים המאורגנות וזה מקור הרעש. שימו לב לתכונה של אצטדיון רב-תכליתי — מסלול האתלטיקה מרחיק את היציעים מהדשא, כך שהמרחק מהמגרש גדול משל אצטדיון כדורגל טהור. בדאל'ארה שבבולוניה החלוקה שונה. היציע הצפוני, שנקרא רשמית על שם אנדראה קוסטה וג'אקומו בולגרלי ושהמועדון מוכר אותו כקורבה בולגרלי, הוא יציע האולטראס הביתי והרועש — וכדאי לדעת שזה יציע אחד ולא שניים, למרות ששני השמות מסתובבים ברשת בנפרד. מולו, מאחורי השער הנגדי, נמצא היציע הדרומי על שם סן לוקה וארפאד וייס. הטריבונה המקורה היא היציע המרכזי, והדיסטינטי הלא מקורה הוא הצד השקט יותר, עם הנוף אל מגדל המרתון ואל גבעת סן לוקה. הערה אחת שאין עליה תשובה ודאית: מיקום גוש האורחים במשחקי נבחרת אינו זהה בהכרח למשחקי המועדון ולא פורסם לשני המשחקים האלה. אוהדי היריבה, בכל מקרה, קונים רק דרך ההתאחדות של נבחרתם ורק לגוש האורחים.

אלה המשחקים הרשמיים הראשונים של איטליה אחרי שלא העפילה למונדיאל 2026, ותחת מאמן חדש. איטליה הפסידה בפנדלים לבוסניה בזניצה ב-31 במרץ 2026 בפלייאוף האירופי — 1-1 בהארכה ואז 4-1 בפנדלים — ולא העפילה לטורניר בפעם השלישית ברציפות. אחר כך הגיעה שנה של תהפוכות על הספסל: ג'נארו גאטוזו סיים את תפקידו ב-3 באפריל 2026, ורוברטו מנצ'יני מונה למאמן ב-28 ביולי 2026 בהודעה רשמית של ההתאחדות — חזרה שנייה שלו לתפקיד, ולצידו קלאודיו רנייררי כמנהל טכני של ההתאחדות. ב-6 באוגוסט פורסם הרכב הצוות שלו לקראת הכינוס בספטמבר. בליגת האומות 2026/27 איטליה משובצת בליגה A בית 1, מול צרפת, בלגיה וטורקיה — הגרלה שנערכה בבריסל בפברואר 2026. הפורמט אכזרי משני הכיוונים: שתי הראשונות עולות לרבע הגמר, הרביעית יורדת לליגה B, והשלישית נאלצת לשחק פלייאוף הישרדות. והזווית המעשית לתייר, זו שלא כתובה בשום מקום: התאחדות הכדורגל האירופית מיזגה השנה את חלונות ספטמבר ואוקטובר לחלון אחד ממושך, בין 24 בספטמבר ל-6 באוקטובר, ובו איטליה משחקת ארבעה משחקים באחד עשר ימים. לכן שני משחקי הבית נופלים על יום שישי ועל יום שני — תאריכים שנראים מוזרים ואינם טעות — ולכן גם הליגה האיטלקית עוצרת באותו חלון, ואי אפשר להוסיף לנסיעה משחק סרייה A.

המשחק הגדול הוא איטליה מול בלגיה באצטדיון האולימפי ברומא, ביום שישי 25 בספטמבר 2026 בשעה 20:45. שלוש סיבות עושות אותו לכזה. ראשית, זהו משחק הבכורה של רוברטו מנצ'יני בקדנציה השנייה שלו על הספסל, והמשחק הרשמי הראשון של הנבחרת אחרי הנפילה מהמונדיאל. שנית, בלגיה היא היריבה הבכירה מבין השתיים שמגיעות לאיטליה — בהגרלת ליגת האומות היא שובצה מסל שלוש וטורקיה מסל ארבע. ושלישית, זהו ריאנץ' ישיר: המשחק האחרון של הנבחרת ברומא היה בדיוק מול בלגיה, 2-2 באוקטובר 2024 אחרי שאיטליה הובילה 2-0. משחק הבית השני, מול טורקיה בדאל'ארה שבבולוניה ביום שני 5 באוקטובר 2026 באותה שעה, הוא סיפור אחר לגמרי ולא פחות מעניין: על הספסל הטורקי יושב איטלקי, וינצ'נצו מונטלה, שחוזהו הוארך עד 2028; טורקיה כן שיחקה במונדיאל 2026 בעוד איטליה נשארה בבית; וזהו המשחק שסוגר את חלון ארבעת המשחקים — כלומר עד אליו כבר יתברר אם איטליה נלחמת על הצמרת של הבית או על ההישארות בליגה A. שתי הערות תכנון: עשרה ימים מפרידים בין המשחקים, והנבחרת בכלל לא באיטליה בתווך, כך שאין דרך לחבר את שניהם לנסיעה קצרה אחת. והתאריכים מתנהגים הפוך זה מזה — רומא ביום שישי משתלבת בסוף שבוע, בולוניה ביום שני דורשת יום חופש.